מכינת שובו אחים

המכינה הישיבתית - חברתית

אודותינו


אודותינו


קיץ תשע"ד.

אלה היו ימים בהם החושך והאור שימשו בערבוביה. ימים של המתנה וחוסר וודאות אך יחד עם זאת ימים של אחדות ואחווה בין כל חלקי העם.

**************

מדינה שלמה עמדה דרוכה כדי לדעת מה עלה בגורל יקיריה, שלושת הנערים שנחטפו בידי בני עוולה באזור גוש עציון. כל רסיס מידע התערבב עם תפילה חרישית לשלומם של אייל יפרח, גיל-עד שאער ונפתלי פרנקל. עצרות תפילה ואחדות התקיימו בכל רחבי הארץ - בבתי כנסיות כמו גם ברחובה של עיר. הסוף המר עת יוודע שנרצחו הותיר אומה כואבת יותר אך מפולגת פחות.

עוד באותו הקיץ ובמאמצים כבירים קמה לה המכינה הקדם-צבאית ישיבתית חברתית "שובו אחים בשביל ישראל" בעיר רחובות, מכינה אשר תיקח מאותה הרוח הגדולה של האומה ושל שלושת הנערים ותאציל אותה על הבאים בשעריה ועל מדינת ישראל כולה.

**************

המכינה שמה לה למטרה להכין את בוגריה לא רק לשירות משמעותי בצבא הגנה לישראל אלא גם לחיים. מטרה זו מושגת שנה אחר שנה באמצעות לימוד מעמיק בבית המדרש תוך ליווי אישי של כל אחד מהתלמידים הבונה את אישיותו ותפיסת עולמו. אך בזאת לא די, דגש מיוחד שמה לה המכינה בהיבט החברתי וההתנדבותי. אנו רואים חשיבות רבה בסיוע והעזרה לאלו הזקוקים לכך בין אם זה במענה הניתן על בסיס יומי, ובין אם זה הובלה של פרויקטים שהחסד והנתינה הוא כל מהותם. אנו מאמינים שהשילוב בין הפנים והחוץ - הישיבתי והחברתי - תורם תרומה מכרעת לעיצוב דמותו של הבוגר האידיאלי.

**************

למכינה קדם צבאית זו היו שותפים רבים שסייעו ועמלו על מנת שהחזון יהפוך למציאות. בין השמות הרבים מן הראוי להעלות על נס את חבר מועצת העיר רחובות אמיתי כהן, ראש עיריית רחובות רחמים מלול, השר לשעבר אורי אריאל וכמובן משפחות שלושת הנערים הממשיכות כל העת לסייע בחומר וברוח.

| לערך בויקיפדיה: מכינה קדם-צבאית ישיבתית-חברתית שובו אחים |

הצוות


הרב שי וקנין

ר"מ

הרב רובי בראון

ראש המכינה

הרב ד"ר ישעיהו רובינשטיין

מגיד שיעור

הרב הראל אליה

אחראי כושר וטיולים

מר מיקי נוימן

מנהל אדמיניסטרטיבי

חדשות ועדכונים


מכינת "שובו אחים" יוצאת בקריאה אחרונה לכל בוגרי השמינית הרוצים להיות חלק משנה עוצמתית ומשנה חיים לפני היציאה לחיים והשירות הצבאי (כ"ד תמוז תש"ף)

קרא עוד

יום גיבוש מרומם ויוצא דופן התקיים בסוף השבוע האחרון במכינה כהכנה לקראת שנת הלימודים תשפ"א הבעל"ט. לימוד משותף, פעילות ODT, חברותות לימוד ושיחה של אורי יפרח – אביו של אייל הי"ד השלימו פאזל נהדר. הפתעת היום הייתה פעילות לייזר טאג לתלמידי המכינה בהווה ובעתיד (י"ח סיון תש"ף)

קרא עוד

יום גיבוש מלא אטרקציות, הנאה וגיבוש ייערך מחר במכינת "שובו אחים" לקראת השנה הבאה מוזמנים להגיע ולהיות חלק מהמשפחה! (י"ז סיון תש"ף)

קרא עוד

לאחר שבועות ארוכים של סגר ושהייה בבית, ולאחר ימים ארוכים של התנדבות וסיוע לאחר חזרו תלמידי המכינה ללמידה שהחלה בערב גיבוש עם הרבה צחוק ואווירה טובה (כ"ג אייר תש"ף)

קרא עוד

תפילות חגיגיות, שיעורים, קריוקי, פלאפל ו''על האש'' - כל אלו ועוד היו חלק מ-24 שעות של שמחה ועונג גשמי ורוחני ביום עצמאותה של מדינת ישראל (ה' אייר תש''ף)

קרא עוד

לכבוד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה קיימנו מפגש מרתק באמצעות אפליקציית ZOOM עם מי שראה מקרוב את אותו הקרב המפורסם בסג'עיה ברצועת עזה במבצע "צוק איתן" (ד' אייר תש"ף)

קרא עוד

אף אחד לא העלה בדעתו שזמן הקיץ במכינה ייפתח כאשר בית המדרש סגור. במקום זאת, פועלים מסביב לשעון ומסייעים לאלו הזקוקים לכך (א' אייר תש"ף)

קרא עוד

וירוס הקורונה שהתפשט בכל הארץ מותיר אותנו כעת בבית. על אף זאת, זכינו בחודש האחרון להיפגש וללמוד דרך האמצעים הוירטואליים כדי להמשיך ולהתקדם, להמשיך ולגדול. כולנו תקווה שלאחר הפסח נחזור אל השגרה הברוכה והאהובה על כולנו. עד אז - צוות המכינה מאחל לכל התלמידים, החיילים והבוגרים פסח כשר ושמח!

אתגר אריזות המזון בחסות רשת יוחננוף היה השנה גדול עוד יותר לאור התפשטות מגיפת הקורונה והנחיות משרד הבריאות. למרות הכל, 5500 משפחות יוכלו להסב בשמחה סביב שולחן הסדר (א' ניסן תש"ף)

קרא עוד

בעקבות מגיפת הקורונה והשבתת כל מערכת החינוך בארץ, גם מכינת "שובו אחים" נערכת להמשך הרישום לשנה הבאה. שמיניסטים יקרים, כנסו לכתבה לרישום מהיר לשבו"ש (י"ט אדר תש"ף)

קרא עוד

שיאו של חג הפורים הגיע בצהרי היום, כל תלמידי המכינה התקבצו בביתו של ראש המכינה למשתה וסעודה מלאה שמחה של מצווה, התעלות ודבקות (י"ד אדר תש"ף)

קרא עוד

קשה לתאר במילים את השמחה המיוחדת ששלטה במסיבת הפורים במכינה לאורך כל הלילה רגע אחרי קריאת המגילה ובסיומו של הפנינג מוצלח ביותר (י"ג אדר תש"ף)

קרא עוד

שאל שאלתך


שאל שאלתך
השירות הצבאי, הלימודים באקדמיה, העבודה והחיים בכלל מייצרים אינסוף סיטואציות מורכבות הדורשות שיינתן להם מענה הלכתי המותאם לשואל ולמצבו האישי.

לשם כך ניתן לפנות לרבני המכינה:

הרב רובי בראון   |   052-5262622

הרב שי וקנין   |   052-8997418

*** ייתכן שתשובות העשויות להיות רלוונטיות לכלל - יפורסמו באתר. במידה ואינך מעוניין - ציין זאת בגוף השאלה ***

מאגר השו"ת


שלום הרב, לגבי שירים ווקאלים, השנה יש מקום יותר להקל ולשמוע? כי אני זוכר שהרב פסק שלא לשמוע גם שירים ווקאליים.

לגבי שירים ווקאליים דעתי הייתה שיש להחמיר בימי בין המיצרים אך לא בספירת העומר. ושוב, ובפרט בעידן הקורונה.

שלום הרב! אשמח לדעת מה דעת הרב על אינטרנט ככלל, ועל סמארטפון.

בוקר טוב צדיק,
שאלה גדולה שאלת. ההתייחסות שלי לעניינים אלו היא שכל דבר המצוי בעולמנו הוא רצונו יתברך. דהיינו, יש לו כוח חיות שהקב"ה טבע בו והוא מה שנותן לו את הכוח לעמוד ולהיות נוכח בחיינו. דינם של רשת האינטרנט בכלל ושל והסמארטפון בפרט עומד בכלל הזה.


כמה שלא יהיה באינטרנט רוע וקלקול לא ניתן להתעלם מכוח הטוב הנמצא בו מן הצד השני (בימים אלה כוח ניכר היטב). תפקידנו הוא לא רק למזער את הרוע אלא להעלימו כליל. ואומר זאת בכנות, אילולא היו תוכנות סינון ברמה גבוהה לא הייתה לנו הלגיטימציה להיכנס לתוך העולם הזה. אבל היות וכן יש לנו - ממילא החובה הראשונית היא להשתמש בו ולהיעזר ברשת לצורכי עבודת ד'.


בשולי הדברים, על אף שאלתך - הדיון האם להשתמש או לא באינטרנט הוא ויכוח של האתמול. כפי שאמרתי בראשית דבריי הדבר הזה נוכח כ"כ בחיינו וגם אם נרצה לא נוכל להתחמק ממנו. וגם זה כנראה רצונו יתברך. אז לכן כל שנותר לנו הוא להפיח קודש בתוך הדבר הגולמי הזה ובעז"ה להתפלל "שהרשעה כולה בעשן תכלה".

שלום הרב וחודש טוב! אשמח לשאלה. לגבי יום העצמאות- איך הרב מורה להלכה לגבי הלל בברכה (ערב ויום) וכנ"ל לגבי גילוח- האם אפשר להתגלח כבר מערב יום העצמאות?

שבוע טוב וחודש טוב צדיק!

לגבי אמירת הלל:
בערב אין חיוב כלל לומר הלל, אבל במקום שנהגו לומר יש לאומרו ללא ברכה. ביום, לעומת זאת, יש לומר הלל עם ברכה.

לגבי גילוח ותספורת:
אכן מותר להתגלח ולהסתפר - בפרט בשנה זו - החל מחצות היום של יום הזיכרון וכך אני משתדל לנהוג. קיום הפעולות הללו יש בהם כדי ללמד על רחשי הכבוד שאנו רוחשים ליום זה. ידועים דברי הרצי"ה קוק לחלק מתלמידיו שהיו, לכאורה, מחמירים ולא מתגלחים והיה אומר עליהם את את הפסוק באיוב: "הכרת פניהם ענתה בהם".

שבוע טוב הרב! עלתה לי שאלה אשמח אם תנסה לענות לי עליה(: למה אסור לשמוע מוזיקה שמחה(או בכלל) ואיסורים כמו זה במהלך ספירת העומר, אם זה בגלל מות תלמידיו של רבי עקיבא הרי במהלך ההיסטוריה של העם היהודי לא חסרות זמנים שבהם מתים יהודים וגם רבנים לא עלינו, למה צריך לקבל על עצמנו הגבלות כאלו במקרה הזה? מה מייחד את המקרה הזה?

בוקר טוב! ראשית, קצת על ימי ספירת העומר. ימים אלה ביסודם הם שמחים מאד בשל העובדה שהם ימי ההכנה לקראת מתן תורה. זה מהותם וזה תפקידם וכך גם צריך להתייחס אליהם. עד כדי כך שהרמב"ן קרא לימים אלו "חול המועד".


אולם, לצערנו הרב במהלך ימי הבית השני מתו תלמידיו של רבי עקיבא במגיפה - 24000 אלף (פעם זה היה נשמע סוג של גוזמא, היום בעידן הקורונה זה בהחלט יכול להיות ומתקבל על הדעת). לאור המוות הפתאומי של כל כך הרבה תלמידי חכמים בסדר גודל יוצא דופן החליטו חכמינו ז"ל לקבוע בהם מספר דיני אבלות.


אכן, לצערנו לא חסרים לנו מקרים לאורך ההיסטוריה שמתו תלמידי חכמים, אך הכמות המרובה של אותם תלמידים ואיכותם הגדולה גרמה לאבידה שאין כדוגמתה. עד כדי כך הגמרא מתארת ואומרת שלאחר המוות שלהם היה העולם שמם והיה חשש שתשתכח התורה מישראל.


הדגשתי את המילה "מספר" משום שבשונה מימי בין המיצרים (שלושת השבועות) שבהם האבילות חמורה יותר - בימי ספירת העומר יש יותר מקום להקל, בשל המהות היסודית המיוחדת של הימים כפי שציינתי לעיל.


ובנוגע לשמיעת מוזיקה, כדוגמא, לא מצויין האיסור הזה בשו"ע, אך בכל אופן מנהג ישראל להקפיד שלא לשמוע כלי שיר. ובימינו, כך כותב הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה, שמיעת מוזיקה הפכה להיות דבר שבשגרה, חלק מהווי החיים, ועל כן יש יותר מקום להקל - אם המוזיקה רגועה (ק"ו אם היא עצובה כמו של יום השואה או יום הזיכרון שמותר בוודאי לשמוע), או בשל רצון ללמוד והשמיעה מסייעת לריכוז, או לצורך ריכוז בשעת הנהיגה. כמובן, מי שיכול שלא לשמוע כלל תבוא עליו הברכה.


הדגשתי את המילה "מספר" משום שימים אלו, בשונה מימי בין המיצרים (שלושת השבועות), אינם ימים של צער ואבילות ממשית שכן כאמור ביסודם הם ימים ייחודיים מאד.

ערב טוב הרב! אם לאחר שהתפללתי גיליתי שאריות של מי רגליים על הנעליים, האם צריך לחזור ולהתפלל שוב?(מציאות צה"לית...)

ערב טוב, אין צורך לחזור ולהתפלל. אגב, הדברים אמורים גם אם היה זה צרכים גדולים ולא שמת לב אליהם.

הרב צהריים טובים! יש לי 2 שאלות לרב: 1. אם החליטו אצלנו בבית הכנסת לא לעשות סעודה שלישית, ועדיין השאירו את המניין של מנחה כמנחה קטנה, האם להתפלל בבית כנסת שיש שם מנחה גדולה ואז לאכול סעודה שלישית בבית. או שישנו צד להקל לאכול בבית סעודה שלישית ואז ללכת למנחה קטנה בבית הכנסת שלי, כי זה מקום שליבי יותר חפץ להתפלל בו? 2. האם העניין של פגימת החמץ הוא מלכתחילה, או במקרים שאין ברירה אחרת? כלומר, האם אני יכול מלכתחילה לקחת סבון (או כל חומר פוגם אחר) ולשים על מקום שיש עליו חמץ, או שאני מחויב קודם כל לנסות להוציא את החמץ כמה שניתן?

שלום צדיק! א. יש חשיבות שהסעודה השלישית תהיה לאחר מנחה. לכן עדיף יותר ללכת להתפלל מנחה גדולה בשבת זו.
ב. יש לנו דין "שאין מבטלים איסור לכתחילה", ולכן כל זמן שלא הגיע זמן איסור של אכילת חמץ מותר לפגום בחמץ על מנת שלא נצטרך לבערו. אולם, יש מקום להיערך בהתאם ומראש ולמנוע השחתה מיותרת של חמץ כאשר היא בכמויות גדולות משום "בל תשחית".

שלום הרב! בבית שלי יש תנור אחד(בעקרון יש שניים פשוט אחד התקלקל לפני זמן מה ומאז משתמשים באחד) לבשרי וחלבי. ממה שידוע לי ישנם תנאים מחמירים לגבי שימוש בתנור מעין זה, כגון לחכות 24 שעות, נקיון יסודי בין בשר לחלב ועוד. הורי לא מקפידים על דינים אלו. השאלה היא : מה דינו של התנור? (הוא בוודאות פעל שלא על פי ההוראות אינספור פעמים (כמובן שלא עם בשר וחלב בו זמנית)) האם אסור לאכול מהאוכל שנאפה בו? האם ישנה איזו פעולת הכשרה שצריך לבצע בו או שאפשר פשוט מעכשיו להתחיל להקפיד על הדינים?

שלום צדיק, לאור התיאור שאתה מעלה בהקשר לתנור נצא מתוך הנחה שהוא נטרף בעקבות שימוש לא מבוקר בין בשר לחלב.

ההכשר שלו הוא ממש כפי שציינת: א. המתנה מעת לעת ללא שימוש.
ב. ניקיון יסודי בחומר פוגם (כל חומר ניקוי רציני כמסיר שומנים וכדומה).
ג. הדלקת התנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה.

עד אז יש להימנע מאכילת מאכלים שהוכנו בו.
אם קשה לך להימנע בגלל כבוד הבריות, כיבוד הורים וכו' - תוכל לאכול מאכלים שנאפו בתנור זה לאחר שלא השתמשו בו בעשרים וארבע השעות האחרונות. בלי פרק הזמן הזה קשה להתיר לאכול ממנו אפילו בדיעבד.

הרב צהריים טובים! האם מותר לעשות תרגילי נשימה המלווים במנגינה מרגיעה?

שלום צדיק, מותר ובפרט בתקופה זו.

שבוע טוב הרב מה נשמע? רציתי לשמוע את דעתך בנוגע לישיבה מעורבת בחתונה😊

שבוע טוב צדיק, אני מקווה ששלומך בטוב בעז"ה!
אני אחלק את תשובתי להלכה ומעשה.

הלכה: אתה כמארגן האירוע צריך להקפיד שלא להכשיל חלילה את המוזמנים במראות אסורים וכיוצא בזה. בעבר, הלבוש - גם הפרוץ ביותר - היה די דומה ללבוש הצנוע של ימינו, ועל כן לא הקפידו על ישיבה נפרדת. בימינו, כמו שכולנו יודעים הדברים השתנו, ובפרט בחתונה, כאשר מוציאים את הבגדים היפים ביותר שהם בדר"כ הפחות צנועים. לכן הייתי ממליץ על ישיבה נפרדת.

למעשה: בעוד שעל ריקודים נפרדים אין מקום להקל וצריך למסור את הנפש שזה לא יקרה, גם אם אחת המשפחות חפצה בכך מאד, מכל מקום לגבי הישיבה צריך לבחון את המציאות.
* אם אתה יודע שלא יהיו לכך התנגדויות מצד משפחתך או המשפחה של רעייתך לעתיד - לא הייתי מהסס לעשות ישיבה נפרדת. זוהי ברכה גדולה, סיפתח נהדר וקריאת כיוון חשובה לחיי הנישואין.
* אם אתה יודע שזה עשוי לעורר מחלוקת גדולה - תימנע מכך.
* אם כשתעלה את הנושא תהיה 'מחלוקונת', ובתוך תוכך אתה יודע שתוכל להתגבר עליה ולייצב את המצב - גם כן הייתי מציע לך ללכת על זה. זו לא חומרא סתמית.

בוקר טוב הרב! עוד יומיים בע״ה אני מתחיל את התפקיד בתור מכ׳ טירונים, את האמת לחוץ ממש, לא יודע כלכך מה להגיד להם בשיחה אישית ובראיון האישי אשמח לטיפים ורעיונות שלך. תודה רבה!

שבוע טוב, מחילה שלא הצלחתי לחזור אליך.
ראשית, בפעם האחרונה שדיברנו היה לך קושי מסוים בסוף הקורס, אני שמח לשמוע שב"ה הכל עבר בשלום ובצורה הטובה ביותר. "ד' לא ימנע טוב להולכים בתמים".
כעת אתה לבטח אחרי השיחה והמפגש עם הטירונים, בכל אופן הדבר החשוב ביותר לטעת בהם הוא התחושה שאתה כאן בשבילם. הם נכנסים לפרק אולי הכי קשה בחייהם והם זקוקים לך, כרגע אתה האבא והאמא שלהם. תבוא אליהם בדרישות, אחרי הכל אנחנו בצבא, אבל יחד עם זאת לבנות מערכת של אמון, דרכה הם ילכו אחריך באש ובמים.
בנוסף, תשב עם עצמך ותחשוב מה אתה מצפה מהם. תיאום ציפיות הוא דבר חשוב מאד. ככל שתפרט להם מה רצונותיך ומה הציפיות שלך מהם תוכל אח"כ גם לבוא אליהם בדרישות, ובצדק.
לענ"ד אלה שני הדברים המרכזיים. אין לי ספק שתצליח בתפקידך. נועדתך לגדולות. כאן לכל עניין או שאלה.
באהבה רבה.

ערב טוב הרב! יש לי חבר ספרדי מסורתי ששואל על מתי הוא יכול להסתפר, לא בידיוק הבנתי מפנה"ל כי יש מחלוקת בפוסקים הספרדים לגבי להקל בתספורת אם מציק לו ושעת הדחק, השוע אוסר אבל עדיין לא היה יום העצמאות בתקופתו, לגבי יום העצמאות הרב מלמד מתיר (פנהל זמנים, ד, יא) למי "שנראה לא מכובד בשערותיו", והראשל"צ הרב יצחק ניסים כתב שכל מנהגי האבלות בטלים ביום העצמאות, אם כן אז יש לחבר שלי על מה לסמוך? לא בגלל שעת הדחק (בכללי) אבל אולי כן בגלל יום העצמאות, ואם כן אז מתי רלוונטי להסתפר-ערב לפני/במהלך היום? תודה רבה😄

שלום, אכן כפי שמובא בספרי הפוסקים יש חילוק בין היתר תספורת לתגלחת בימי העומר, והיא מתפרסת אף ליום העצמאות שהתחדש בס''ד בימי חיינו.

נתחיל מהקל - תגלחת. מרן השו''ע התיר להתגלח בר''ח אייר למי שהיה זקנו מפריע לאכילתו או מציק לו. תספורת, לעומת זאת - אסורה, אף בר''ח אייר, למעט מקרים בודדים של אונס.

לגבי יום העצמאות - אותם הפוסקים האחרונים שהחשיבו יום זה כיו''ט ורואים בו כיום שמחה הקילו ביותר בגילוח, וזאת על סמך העיקרון הנ''ל שהתווה השו''ע שתגלחת קיל טפי מתספורת. עד כדי כך, שהרצי''ה קוק היה מקפיד על אותם תלמידים במרכז הרב שהיו נמנעים מלהסתפר והיה אומר עליהם את לשון הפסוק בישעיה (ג, ט) ''הכרת פניהם ענתה בהם'' - דהיינו, שהימנעותם מסידור הזקן או גילוחו מעידה על היחס שהם רוחשים ליום העצמאות.

יוצאי דופן היו רבני ג'רבה, שעל אף שהיו ידועים בחיבתם למפעל הציוני, אסרו אף את הגילוח וק''ו את התספורת ביוה''ע. גם לשיטת האר''י הקדוש והמקובלים הדין כן.

הרב הרצוג שהיה הראשון לציון והרב הראשי לישראל הורה היתר בגילוח ותספורת כאחד באומרו שכל דיני האבילות של ספירת העומר בטלים ומבוטלים ביום זה (כך כתב בספרו ''יין הטוב''). בפסיקתו זו הוא הסתמך על דבריו של רבי חיים פאלאג'י שעסקו בבעלי הברית (המוהל, הסנדר ואבי הבן) ואכמ''ל.
פסיקתו זו התקבלה בקרב רבים מרבני זמננו וכן נכון לנהוג לענ''ד להלכה למעשה.

רק אציין, שלתפיסתי אין ספק שיש קשר ישיר בין היחס ליוה''ע לבין אופן הפסיקה של כל פוסק ופוסק (למעט רבני ג'רבה הנ''ל).

לגבי זמן התספורת והתגלחת - החל משעת המנחה (צהרי יום הזיכרון) הדבר מותר כדי שלא ייכנס לערב כשהוא מנוול.

הרב, שאלה קטנה בבקשה. אני נמצא בקורס מכי"ם, יש פה הרבה תכנים ערכיים ומקצועיים שמועברים אלינו שחבל לא לרשום ולהשתמש בזה בעתיד. האם אפשרי לרשום משום "דבר האבד"?

מועדים לשמחה צדיק, כמובן.

הרב יש לי שאלה, איך מתמודדים עם אדם שתופר בעמדות?

ערב טוב, "תפירה" בשמירות זו אחת המחלות הידועות בצה"ל. "מחלה" זו מעידה רבות על אופיו ואישיותו של האדם. ישנם שני פתרונות לדבר - האחד לטווח הקצר והשני לטווח הארוך.

לטווח הקצר: תלוי מיהו האדם העומד לפנינו אבל ברוב המקרים שיחה איתו - שלא בשעת החילוף של השמירות - יכולה לסייע ולעזור רבות. חשוב שהשיח ביניכם לא יהיה ביקורתי אלא כן, אמיתי ומלב אל לב. עד כמה שזה נשמע מוזר, אם תנסה להכניס בליבך אהבה כלפיו כמה דק' בטרם תשוחח איתו עשויה השיחה להפוך לצומת דברים טובה עבורך ועבורו.

לטווח הארוך: היות וכפי שאמרנו זוהי בעיה המעידה על אישיות המצריכה תיקון, ממילא הדבר עשוי לארוך זמן ממושך ע"מ לפותרה מהשורש. אם באמת הוא חשוב בשבילך ואתה רוצה בטובתו כדאי לך לבוא איתו במגע ולהיכנס עמו בדברים על חשיבות של חסד, נתינה לזולת ויציאה מאיזור הנוחות וכו'. ככל שהשיח בנושאים אלו יהיו ע"י דוגמאות מתוך עולמו הוא יבין זאת טוב יותר. אט אט אני מאמין שתוכל להבחין בשינוי.

שלום הרב. אשמח לשתי שאלות בעניין התקופה: 1. יש הנחייה של הרבנות לא להתפלל בתוך בתי כנסת, במידה ועושים מניין במרחק של כ-500 מטר מבית הכנסת, האם מוציאים ספר תורה לקריאה בשבת? 2. מה ההנחיות לגבי אמירת "אבינו מלכנו"?

שלום צדיק,
ראשית, מה שלומך? איך אתה מרגיש מרגיש?
לשאלתך: א. מותר להוציא את סה''ת לצורך עשרה אנשים ומעלה. ובלבד כמובן שהטלטול ייעשה בתוך גבולות העירוב.
ב. מן הראוי לומר ''אבינו מלכנו'' (מלבד החלקים הלא רלוונטיים, כגון: ''כתבנו בספר וכו'), ותמהני כיצד הרבנות טרם פרסמה את העניין. בשבת להימנע מלומר, אבל להתפלל על החולים במהלך התפילות.

שלום הרב, אשמח לשאלה אם אפשר. אם הרב מכיר יש כל מיני ארגונים שמטרתם (בגדול ממה שיצא לי לראות) הפצת היהדות לקהל הרחב, כדוגמת "מזרח שמש", "רשות הרבים- פורום ירושלמי לארגוני התחדשות יהודית" ועוד. השיטות לימוד בהם שונות ולרוב יותר פתוחות לקהל הרחב, ליברליות, ומועברות בדר"כ ע"י אנשים מרקעים שונים ביהדות בנושאים שונים ומגוונים. אשמח לשמוע את דעתך בנושא אם אפשר כי אני לא כ"כ מכיר, מצד אחד ברור שהם מעלים ומעוררים יותר את ענייני הזהות היהודית ודברים בנושא (שמאוד חשובים במציאות הקיימת), פונים לקהל שפחות חשוף לבית מדרש כבית מדרש, מצד שני כוללים המון נושאים ותחומים תחת "יהדות" ולא תמיד ה"מלמדים" בעצמם הם אנשי בית מדרש. הכל בגדר ראייה מרחוק מקווה שלא הכללתי יותר מידי. (ו' ניסן תש"ף)

ערב טוב, הנקודה שהעלית בשאלתך היא נכונה מאד. עולם המדיה המופעל ע''י אנשים השומרים תורה ומצוות ופונה לציבור הכללי-החילוני מחולק היום לשניים - זה החרדי וזה הדתי-ליברלי.

שני הצלילים הללו נשמעים היטב ברחבי הרשת - באתרים, בסרטונים, וגם בפאנלים כאלה ואחרים באולפני הטלוויזיה. שני הז'אנרים הללו מאד יודעים לדברר את עצמם. האחד בשל העובדה שדעותיו הליברליות 'עוברות מסך' ומתקבלות על אלו שנמצאים מאחוריו; והשני משום שמשנתו סדורה עליו, היא לא מורכבת כ''כ, ולכן המסר הוא קליט לשומעים, מובן להם, גם אם לא מתקבל על ליבם עד הסוף.

בתווך, בין שני הזרמים שמנינו לעיל, ישנו ציבור נוסף שאין באמתחתו לא את היתרון של הז'אנר הראשון ולא את היתרון של הז'אנר השני. דעותיו לא עוברות מסך משום שהוא שמרני יותר, ובנוסף משנתו מורכבת יותר, פחות קליטה ומשכך מצריכה עמקות של בית מדרש ולא שטחיות של מסך.

זה הניתוח שלטעמי הביא למציאות המונחת לפתחנו, שישנם אתרים, ארגונים וערוצים אשר 'מרגישים בנוח' יותר במרחב של המדיה, בעוד אנחנו - הציבור הדתי-הלאומי-האמוני (יש שקוראים לו 'משיחי' לצערנו) - נרתעים ממקומנו הזניח מן הצד אחד, ומתפעלים מההישגים וההכרה הציבורית שהזרם הליברלי וזרם החרדי משיג פעם אחר פעם.

כרגע אנחנו סרח העודף, וזו עובדה. דעתי היא שזו לא גזירת גורל. העברת מסרים מורכבים בצורה קלילה מעידה חיבור והפנמה. ולהיפך, ככל שההסבר הוא ארוך ומורכב הוא מעיד לא אחת (לא תמיד) על התפתלות וחוסר הבנה עד הסוף בהקשר למה שאנו רוצים להעביר. זה שכציבור אמוני לא השכלנו להעביר את משנתנו גם לפורמטים השונים של כלי המדיה יש בה כדי להעיד על חוסר בהירות הלכה למעשה ביחס למשנה האידיאולוגית שלנו. אם אנחנו מסתבכים לבטא אותה למישהו אחר אז ככל הנראה היא לא סדורה כ''כ עבורנו.

מיותר לציין שרוב מניין ובניין של הלימוד שלנו אמור להיות מעמיק ורציני בתוך ביהמ''ד, אך באותה נשימה אסור לנו להזניח את המגרש עליו משחקים רוב מניין ובניין של עם ישראל - המדיה על שלל ענפיה.

יש ניסיונות כאלה ואחרים, מכון מאיר מנסים, אתר ישיבה מנסים, אבל זה מעט מדיי ומאוחר מדיי.

אין לנו אלא להתפלל שאותם הארגונים שציינת, או פורמטים כדוגמת הידברות שעושים עבודה נפלאה יהיו גם מנת חלקנו. יש לנו הרבה מה ללמוד ויש לנו הרבה לאיפה להתקדם בתחום. הרבה תלוי ביכולת שלנו להפנים בצורה מוחלטת את אמונתנו ותפיסת עולנו ולדעת לדברר אותה היטב. לכל אדם.

אסיים בדברי שלמה המלך בספר משלי (ז, ד): "אמור לחכמה אחותי את" - ופירשו חז''ל מהי ההגדרה לחכמה אותה צריך האדם לקנות לעצמו? התשובה היא: "שתהא בקי וברורה לך (החכמה), כמו שברור לך שאחותך אסורה לך" (מסכת קידושין דף ל ע''א).

שי.

הרב צהריים טובים! אשמח אם הרב יוכל להגיד לי מה באמת צריך לנקות לפסח, כי יש פעמים שאני מנקה דברים ואני לא יודע אם בכלל צריך לנקות אותם. פשוט מפסקי ההלכות שאני קורא זה רוב הפעמים משהו כללי כזה. (כ' אדר תש"ף)

שלום וברכה,
אכן יש בלבול מסוים בקרב המון העם בין ניקיון הבית לכבוד חג הפסח לבין ביעור וסילוק החמץ מתוכו. ואף על פי שיש עניין לנקות הבית ולכבדו מאבק, לסיידו וכו' מכל מקום צריך לדעת שאין זה חובה כמו ביעור וסילוק החמץ מן הבית שהוא מצות עשה מן התורה שנאמר: "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם" (שמות יב, טו). ועל כך הוסיפו ותיקנו חכמינו ז"ל לבדוק ולחפש אחר החמץ בביתנו - וברשותנו באופן כללי - אור לי"ד בניסן כדי שאם ימצא חמץ - נבערנו קודם זמן איסורו.

מתוך כל הנ"ל אנו למדים, שכל אחד בביתו אמור לעשות חושבים עם עצמו ובני ביתו היכן רגיל להימצא חמץ במהלך ימות השנה, ודווקא באותם מקומות יהיה חייב לנקות ולבער החמץ מתוכם. בדרך כלל, מקומות אלו יהיו המטבח, כלי הילדים, משטחים, ארונות ומגירות שרגילים לאכול או לאכסן בהם מזון, וכן על זה זה הדרך.

שאר כל המקומות בביתו וברשותו של האדם בוודאי שיש מעלה לנקות אך אין זו חובה חובה מן הדין. הרדיפה אחרי ניקיון מעין זה מבטא את הניקיון שצריך כל אדם ואדם לעשות גם לחדרי  ליבו, להרגליו ולמעשיו.

שי.

שלום הרב, בשבת אני בבסיס. במידה ואני רוצה לצאת מהבסיס להתפלל במניין ביישוב ליד, או ללכת למשפחה ביישוב ליד. האם בכלל מותר לי לצאת בשביל זה מהעירוב? מתחום שבת בעצם? בנוסף אני מטלטל איתי את הנשק.

שלום רב,
אין לצאת מחוץ לתחום כדי להתפלל במניין אלא אם כן הניח עירוב (לדוגמא, חלה) בגמר האלפיים אמה. לגבי הוצאת הנשק מחוץ לעירוב ידועה המחלוקת לגבי נשיאת נשק האם הוא נחשב כמלבוש או לא. למעשה, רבו המחמירים על המקילים ועל כן אסור להוציא נשק בשבת מחוץ לעירוב, ואפילו אם היה זה צורך מצווה, אלא לצורך מבצעי. במקרים בהם מרגיש החייל צורך מיוחד ללכת להתפלל והדבר מצריך יציאה מחוץ לעירוב עם הנשק ניתן לסמוך על דעתו של הגר"מ אליהו זצ"ל, שהורה היתר מדין כיבוש הארץ כאשר ציר ההליכה הוא במקום שיש בו מציאות ביטחונית סבוכה מול האויב הערבי וההליכה מסייעת לביטחון התושבים והידוק היאחזותנו במקום.

מועדים לשמחה הרב, האם מותר לכתוב בחול המועד לצורך לימוד (סיכום וכו')?

שלום רב,
אף על פי שכתיבה סתמית נאסרה בחולו של מועד, מכל מקום אם הדבר מסייע לאדם בלימודו, קל וחומר אם חושש שאם לא יכתוב תיפגם איכות הלימוד וייפסדו חידושי התורה העולים בשעת הלימוד - מותר.
יצויין, שאם ישנה אפשרות להשתמש במחשב במקום הכתיבה הרגילה בעט - מן הראוי לעשות זאת.

שלום הרב! א. עשינו סוכה עם השכן והענפים שהוא שם כסכך לסוכה מצטמקים. האם לכתחילה הסוכה כשרה לפרק הזמן עד שהם מתייבשים? ב. מה עושים עם סכך שמושך ברחשים ולעתים הם נופלים על השולחן שמצוי בו אוכל? האם ניתן לאכול מהאוכל?

שלום רב!
א. אין מסככים בסכך שעתיד להתייבש במהלך ימות החג. ענפי הדקל בדר"כ לא נוטים להתייבש ולכן נוהגים להשתמש בהם לרוב לסיכוך הסוכה.
ב. אכן בסיטואציה שכזו עלולה להיווצר בעיה של חרקים הנופלים לתוך האוכל. בכל אופן אין זה בא לפסול את האוכל המובא אל השולחן אלא מצריך מאיתנו זהירות והסתכלות על כל מנה ומנה הנכנסת לפינו. חכם עיניו בראשו יקפיד לרסס את הסכך בטרם הסיכוך דבר שימנע את בעיית החרקים. אם לא עשה כן, יעשה זאת במשך ימות החג.

שלום הרב, לגבי שירים ווקאלים, השנה יש מקום יותר להקל ולשמוע? כי אני זוכר שהרב פסק שלא לשמוע גם שירים ווקאליים.

לגבי שירים ווקאליים דעתי הייתה שיש להחמיר בימי בין המיצרים אך לא בספירת העומר. ושוב, ובפרט בעידן הקורונה.

שבוע טוב הרב! עלתה לי שאלה אשמח אם תנסה לענות לי עליה(: למה אסור לשמוע מוזיקה שמחה(או בכלל) ואיסורים כמו זה במהלך ספירת העומר, אם זה בגלל מות תלמידיו של רבי עקיבא הרי במהלך ההיסטוריה של העם היהודי לא חסרות זמנים שבהם מתים יהודים וגם רבנים לא עלינו, למה צריך לקבל על עצמנו הגבלות כאלו במקרה הזה? מה מייחד את המקרה הזה?

בוקר טוב! ראשית, קצת על ימי ספירת העומר. ימים אלה ביסודם הם שמחים מאד בשל העובדה שהם ימי ההכנה לקראת מתן תורה. זה מהותם וזה תפקידם וכך גם צריך להתייחס אליהם. עד כדי כך שהרמב"ן קרא לימים אלו "חול המועד".


אולם, לצערנו הרב במהלך ימי הבית השני מתו תלמידיו של רבי עקיבא במגיפה - 24000 אלף (פעם זה היה נשמע סוג של גוזמא, היום בעידן הקורונה זה בהחלט יכול להיות ומתקבל על הדעת). לאור המוות הפתאומי של כל כך הרבה תלמידי חכמים בסדר גודל יוצא דופן החליטו חכמינו ז"ל לקבוע בהם מספר דיני אבלות.


אכן, לצערנו לא חסרים לנו מקרים לאורך ההיסטוריה שמתו תלמידי חכמים, אך הכמות המרובה של אותם תלמידים ואיכותם הגדולה גרמה לאבידה שאין כדוגמתה. עד כדי כך הגמרא מתארת ואומרת שלאחר המוות שלהם היה העולם שמם והיה חשש שתשתכח התורה מישראל.


הדגשתי את המילה "מספר" משום שבשונה מימי בין המיצרים (שלושת השבועות) שבהם האבילות חמורה יותר - בימי ספירת העומר יש יותר מקום להקל, בשל המהות היסודית המיוחדת של הימים כפי שציינתי לעיל.


ובנוגע לשמיעת מוזיקה, כדוגמא, לא מצויין האיסור הזה בשו"ע, אך בכל אופן מנהג ישראל להקפיד שלא לשמוע כלי שיר. ובימינו, כך כותב הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה, שמיעת מוזיקה הפכה להיות דבר שבשגרה, חלק מהווי החיים, ועל כן יש יותר מקום להקל - אם המוזיקה רגועה (ק"ו אם היא עצובה כמו של יום השואה או יום הזיכרון שמותר בוודאי לשמוע), או בשל רצון ללמוד והשמיעה מסייעת לריכוז, או לצורך ריכוז בשעת הנהיגה. כמובן, מי שיכול שלא לשמוע כלל תבוא עליו הברכה.


הדגשתי את המילה "מספר" משום שימים אלו, בשונה מימי בין המיצרים (שלושת השבועות), אינם ימים של צער ואבילות ממשית שכן כאמור ביסודם הם ימים ייחודיים מאד.

שלום הרב וחודש טוב! אשמח לשאלה. לגבי יום העצמאות- איך הרב מורה להלכה לגבי הלל בברכה (ערב ויום) וכנ"ל לגבי גילוח- האם אפשר להתגלח כבר מערב יום העצמאות?

שבוע טוב וחודש טוב צדיק!

לגבי אמירת הלל:
בערב אין חיוב כלל לומר הלל, אבל במקום שנהגו לומר יש לאומרו ללא ברכה. ביום, לעומת זאת, יש לומר הלל עם ברכה.

לגבי גילוח ותספורת:
אכן מותר להתגלח ולהסתפר - בפרט בשנה זו - החל מחצות היום של יום הזיכרון וכך אני משתדל לנהוג. קיום הפעולות הללו יש בהם כדי ללמד על רחשי הכבוד שאנו רוחשים ליום זה. ידועים דברי הרצי"ה קוק לחלק מתלמידיו שהיו, לכאורה, מחמירים ולא מתגלחים והיה אומר עליהם את את הפסוק באיוב: "הכרת פניהם ענתה בהם".

ערב טוב הרב! יש לי חבר ספרדי מסורתי ששואל על מתי הוא יכול להסתפר, לא בידיוק הבנתי מפנה"ל כי יש מחלוקת בפוסקים הספרדים לגבי להקל בתספורת אם מציק לו ושעת הדחק, השוע אוסר אבל עדיין לא היה יום העצמאות בתקופתו, לגבי יום העצמאות הרב מלמד מתיר (פנהל זמנים, ד, יא) למי "שנראה לא מכובד בשערותיו", והראשל"צ הרב יצחק ניסים כתב שכל מנהגי האבלות בטלים ביום העצמאות, אם כן אז יש לחבר שלי על מה לסמוך? לא בגלל שעת הדחק (בכללי) אבל אולי כן בגלל יום העצמאות, ואם כן אז מתי רלוונטי להסתפר-ערב לפני/במהלך היום? תודה רבה😄

בוקר טוב רון, אכן כפי שמובא בספרי הפוסקים יש חילוק בין היתר תספורת לתגלחת בימי העומר, והיא מתפרסת אף ליום העצמאות שהתחדש בס''ד בימי חיינו.


נתחיל מהקל - תגלחת. מרן השו''ע התיר להתגלח בר''ח אייר למי שהיה זקנו מפריע לאכילתו או מציק לו. תספורת, לעומת זאת - אסורה, אף בר''ח אייר, למעט מקרים בודדים של אונס.


לגבי יום העצמאות - אותם הפוסקים האחרונים שהחשיבו יום זה כיו''ט ורואים בו כיום שמחה הקילו ביותר בגילוח, וזאת על סמך העיקרון הנ''ל שהתווה השו''ע שתגלחת קיל טפי מתספורת. עד כדי כך, שהרצי''ה קוק היה מקפיד על אותם תלמידים במרכז הרב שהיו נמנעים מלהסתפר והיה אומר עליהם את לשון הפסוק בישעיה (ג, ט) ''הכרת פניהם ענתה בהם'' - דהיינו, שהימנעותם מסידור הזקן או גילוחו מעידה על היחס שהם רוחשים ליום העצמאות.


יוצאי דופן היו רבני ג'רבה, שעל אף שהיו ידועים בחיבתם למפעל הציוני, אסרו אף את הגילוח וק''ו את התספורת ביוה''ע.
גם לשיטת האר''י הקדוש והמקובלים הדין כן.


הרב הרצוג שהיה הראשון לציון והרב הראשי לישראל הורה היתר בגילוח ותספורת כאחד באומרו שכל דיני האבילות של ספירת העומר בטלים ומבוטלים ביום זה (כך כתב בספרו ''יין הטוב''). בפסיקתו זו הוא הסתמך על דבריו של רבי חיים פאלאג'י שעסקו בבעלי הברית (המוהל, הסנדר ואבי הבן) ואכמ''ל.
פסיקתו זו התקבלה בקרב רבים מרבני זמננו וכן נכון לנהוג לענ''ד להלכה למעשה.


רק אציין, שלתפיסתי אין ספק שיש קשר ישיר בין היחס ליוה''ע לבין אופן הפסיקה של כל פוסק ופוסק (למעט רבני ג'רבה הנ''ל).


לגבי זמן התספורת והתגלחת - החל משעת המנחה (צהרי יום הזיכרון) הדבר מותר כדי שלא ייכנס לערב כשהוא מנוול.

הרב, שאלה קטנה בבקשה. אני נמצא בקורס מכי"ם, יש פה הרבה תכנים ערכיים ומקצועיים שמועברים אלינו שחבל לא לרשום ולהשתמש בזה בעתיד. האם אפשרי לרשום משום "דבר האבד"?

מועדים לשמחה צדיק, כמובן.

הרב צהריים טובים! יש לי 2 שאלות לרב: 1. אם החליטו אצלנו בבית הכנסת לא לעשות סעודה שלישית, ועדיין השאירו את המניין של מנחה כמנחה קטנה, האם להתפלל בבית כנסת שיש שם מנחה גדולה ואז לאכול סעודה שלישית בבית. או שישנו צד להקל לאכול בבית סעודה שלישית ואז ללכת למנחה קטנה בבית הכנסת שלי, כי זה מקום שליבי יותר חפץ להתפלל בו? 2. האם העניין של פגימת החמץ הוא מלכתחילה, או במקרים שאין ברירה אחרת? כלומר, האם אני יכול מלכתחילה לקחת סבון (או כל חומר פוגם אחר) ולשים על מקום שיש עליו חמץ, או שאני מחויב קודם כל לנסות להוציא את החמץ כמה שניתן?

שלום צדיק, א. יש חשיבות שהסעודה השלישית תהיה לאחר מנחה. לכן עדיף יותר ללכת להתפלל מנחה גדולה בשבת זו.
ב. יש לנו דין "שאין מבטלים איסור לכתחילה", ולכן כל זמן שלא הגיע זמן איסור של אכילת חמץ מותר לפגום בחמץ על מנת שלא נצטרך לבערו. אולם, יש מקום להיערך בהתאם ומראש ולמנוע השחתה מיותרת של חמץ כאשר היא בכמויות גדולות משום "בל תשחית".

הרב צהריים טובים! אשמח אם הרב יוכל להגיד לי מה באמת צריך לנקות לפסח, כי יש פעמים שאני מנקה דברים ואני לא יודע אם בכלל צריך לנקות אותם. פשוט מפסקי ההלכות שאני קורא זה רוב הפעמים משהו כללי כזה. (כ' אדר תש"ף)

שלום וברכה,
אכן יש בלבול מסוים בקרב המון העם בין ניקיון הבית לכבוד חג הפסח לבין ביעור וסילוק החמץ מתוכו. ואף על פי שיש עניין לנקות הבית ולכבדו מאבק, לסיידו וכו' מכל מקום צריך לדעת שאין זה חובה כמו ביעור וסילוק החמץ מן הבית שהוא מצות עשה מן התורה שנאמר: "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם" (שמות יב, טו). ועל כך הוסיפו ותיקנו חכמינו ז"ל לבדוק ולחפש אחר החמץ בביתנו - וברשותנו באופן כללי - אור לי"ד בניסן כדי שאם ימצא חמץ - נבערנו קודם זמן איסורו.

מתוך כל הנ"ל אנו למדים, שכל אחד בביתו אמור לעשות חושבים עם עצמו ובני ביתו היכן רגיל להימצא חמץ במהלך ימות השנה, ודווקא באותם מקומות יהיה חייב לנקות ולבער החמץ מתוכם. בדרך כלל, מקומות אלו יהיו המטבח, כלי הילדים, משטחים, ארונות ומגירות שרגילים לאכול או לאכסן בהם מזון, וכן על זה זה הדרך.

שאר כל המקומות בביתו וברשותו של האדם בוודאי שיש מעלה לנקות אך אין זו חובה חובה מן הדין. הרדיפה אחרי ניקיון מעין זה מבטא את הניקיון שצריך כל אדם ואדם לעשות גם לחדרי  ליבו, להרגליו ולמעשיו.

שי.

שלום הרב! א. עשינו סוכה עם השכן והענפים שהוא שם כסכך לסוכה מצטמקים. האם לכתחילה הסוכה כשרה לפרק הזמן עד שהם מתייבשים? ב. מה עושים עם סכך שמושך ברחשים ולעתים הם נופלים על השולחן שמצוי בו אוכל? האם ניתן לאכול מהאוכל?

שלום רב!
א. אין מסככים בסכך שעתיד להתייבש במהלך ימות החג. ענפי הדקל בדר"כ לא נוטים להתייבש ולכן נוהגים להשתמש בהם לרוב לסיכוך הסוכה.
ב. אכן בסיטואציה שכזו עלולה להיווצר בעיה של חרקים הנופלים לתוך האוכל. בכל אופן אין זה בא לפסול את האוכל המובא אל השולחן אלא מצריך מאיתנו זהירות והסתכלות על כל מנה ומנה הנכנסת לפינו. חכם עיניו בראשו יקפיד לרסס את הסכך בטרם הסיכוך דבר שימנע את בעיית החרקים. אם לא עשה כן, יעשה זאת במשך ימות החג.

מועדים לשמחה הרב, האם מותר לכתוב בחול המועד לצורך לימוד (סיכום וכו')?

שלום רב,
אף על פי שכתיבה סתמית נאסרה בחולו של מועד, מכל מקום אם הדבר מסייע לאדם בלימודו, קל וחומר אם חושש שאם לא יכתוב תיפגם איכות הלימוד וייפסדו חידושי התורה העולים בשעת הלימוד - מותר.
יצויין, שאם ישנה אפשרות להשתמש במחשב במקום הכתיבה הרגילה בעט - מן הראוי לעשות זאת.

בוקר טוב הרב! עוד יומיים בע״ה אני מתחיל את התפקיד בתור מכ׳ טירונים, את האמת לחוץ ממש, לא יודע כלכך מה להגיד להם בשיחה אישית ובראיון האישי אשמח לטיפים ורעיונות שלך. תודה רבה!

שבוע טוב, מחילה שלא הצלחתי לחזור אליך.
ראשית, בפעם האחרונה שדיברנו היה לך קושי מסוים בסוף הקורס, אני שמח לשמוע שב"ה הכל עבר בשלום ובצורה הטובה ביותר. "ד' לא ימנע טוב להולכים בתמים".
כעת אתה לבטח אחרי השיחה והמפגש עם הטירונים, בכל אופן הדבר החשוב ביותר לטעת בהם הוא התחושה שאתה כאן בשבילם. הם נכנסים לפרק אולי הכי קשה בחייהם והם זקוקים לך, כרגע אתה האבא והאמא שלהם. תבוא אליהם בדרישות, אחרי הכל אנחנו בצבא, אבל יחד עם זאת לבנות מערכת של אמון, דרכה הם ילכו אחריך באש ובמים.
בנוסף, תשב עם עצמך ותחשוב מה אתה מצפה מהם. תיאום ציפיות הוא דבר חשוב מאד. ככל שתפרט להם מה רצונותיך ומה הציפיות שלך מהם תוכל אח"כ גם לבוא אליהם בדרישות, ובצדק.
לענ"ד אלה שני הדברים המרכזיים. אין לי ספק שתצליח בתפקידך. נועדתך לגדולות. כאן לכל עניין או שאלה.
באהבה רבה.

שלום הרב. אשמח לשתי שאלות בעניין התקופה: 1. יש הנחייה של הרבנות לא להתפלל בתוך בתי כנסת, במידה ועושים מניין במרחק של כ-500 מטר מבית הכנסת, האם מוציאים ספר תורה לקריאה בשבת? 2. מה ההנחיות לגבי אמירת "אבינו מלכנו"?

שלום צדיק,
ראשית, מה שלומך? איך אתה מרגיש מרגיש?
לשאלתך: א. מותר להוציא את סה''ת לצורך עשרה אנשים ומעלה. ובלבד כמובן שהטלטול ייעשה בתוך גבולות העירוב.
ב. מן הראוי לומר ''אבינו מלכנו'' (מלבד החלקים הלא רלוונטיים, כגון: ''כתבנו בספר וכו'), ותמהני כיצד הרבנות טרם פרסמה את העניין. בשבת להימנע מלומר, אבל להתפלל על החולים במהלך התפילות.

הרב יש לי שאלה, איך מתמודדים עם אדם שתופר בעמדות?

ערב טוב, "תפירה" בשמירות זו אחת המחלות הידועות בצה"ל. "מחלה" זו מעידה רבות על אופיו ואישיותו של האדם. ישנם שני פתרונות לדבר - האחד לטווח הקצר והשני לטווח הארוך.

לטווח הקצר: תלוי מיהו האדם העומד לפנינו אבל ברוב המקרים שיחה איתו - שלא בשעת החילוף של השמירות - יכולה לסייע ולעזור רבות. חשוב שהשיח ביניכם לא יהיה ביקורתי אלא כן, אמיתי ומלב אל לב. עד כמה שזה נשמע מוזר, אם תנסה להכניס בליבך אהבה כלפיו כמה דק' בטרם תשוחח איתו עשויה השיחה להפוך לצומת דברים טובה עבורך ועבורו.

לטווח הארוך: היות וכפי שאמרנו זוהי בעיה המעידה על אישיות המצריכה תיקון, ממילא הדבר עשוי לארוך זמן ממושך ע"מ לפותרה מהשורש. אם באמת הוא חשוב בשבילך ואתה רוצה בטובתו כדאי לך לבוא איתו במגע ולהיכנס עמו בדברים על חשיבות של חסד, נתינה לזולת ויציאה מאיזור הנוחות וכו'. ככל שהשיח בנושאים אלו יהיו ע"י דוגמאות מתוך עולמו הוא יבין זאת טוב יותר. אט אט אני מאמין שתוכל להבחין בשינוי.

שלום הרב, בשבת אני בבסיס. במידה ואני רוצה לצאת מהבסיס להתפלל במניין ביישוב ליד, או ללכת למשפחה ביישוב ליד. האם בכלל מותר לי לצאת בשביל זה מהעירוב? מתחום שבת בעצם? בנוסף אני מטלטל איתי את הנשק.

שלום רב,
אין לצאת מחוץ לתחום כדי להתפלל במניין אלא אם כן הניח עירוב (לדוגמא, חלה) בגמר האלפיים אמה. לגבי הוצאת הנשק מחוץ לעירוב ידועה המחלוקת לגבי נשיאת נשק האם הוא נחשב כמלבוש או לא. למעשה, רבו המחמירים על המקילים ועל כן אסור להוציא נשק בשבת מחוץ לעירוב, ואפילו אם היה זה צורך מצווה, אלא לצורך מבצעי. במקרים בהם מרגיש החייל צורך מיוחד ללכת להתפלל והדבר מצריך יציאה מחוץ לעירוב עם הנשק ניתן לסמוך על דעתו של הגר"מ אליהו זצ"ל, שהורה היתר מדין כיבוש הארץ כאשר ציר ההליכה הוא במקום שיש בו מציאות ביטחונית סבוכה מול האויב הערבי וההליכה מסייעת לביטחון התושבים והידוק היאחזותנו במקום.

שלום הרב! אשמח לדעת מה דעת הרב על אינטרנט ככלל, ועל סמארטפון.

בוקר טוב צדיק,
שאלה גדולה שאלת. ההתייחסות שלי לעניינים אלו היא שכל דבר המצוי בעולמנו הוא רצונו יתברך. דהיינו, יש לו כוח חיות שהקב"ה טבע בו והוא מה שנותן לו את הכוח לעמוד ולהיות נוכח בחיינו. דינם של רשת האינטרנט בכלל ושל והסמארטפון בפרט עומד בכלל הזה.


כמה שלא יהיה באינטרנט רוע וקלקול לא ניתן להתעלם מכוח הטוב הנמצא בו מן הצד השני (בימים אלה כוח ניכר היטב). תפקידנו הוא לא רק למזער את הרוע אלא להעלימו כליל. ואומר זאת בכנות, אילולא היו תוכנות סינון ברמה גבוהה לא הייתה לנו הלגיטימציה להיכנס לתוך העולם הזה. אבל היות וכן יש לנו - ממילא החובה הראשונית היא להשתמש בו ולהיעזר ברשת לצורכי עבודת ד'.


בשולי הדברים, על אף שאלתך - הדיון האם להשתמש או לא באינטרנט הוא ויכוח של האתמול. כפי שאמרתי בראשית דבריי הדבר הזה נוכח כ"כ בחיינו וגם אם נרצה לא נוכל להתחמק ממנו. וגם זה כנראה רצונו יתברך. אז לכן כל שנותר לנו הוא להפיח קודש בתוך הדבר הגולמי הזה ובעז"ה להתפלל "שהרשעה כולה בעשן תכלה".

שלום הרב, אשמח לשאלה אם אפשר. אם הרב מכיר יש כל מיני ארגונים שמטרתם (בגדול ממה שיצא לי לראות) הפצת היהדות לקהל הרחב, כדוגמת "מזרח שמש", "רשות הרבים- פורום ירושלמי לארגוני התחדשות יהודית" ועוד. השיטות לימוד בהם שונות ולרוב יותר פתוחות לקהל הרחב, ליברליות, ומועברות בדר"כ ע"י אנשים מרקעים שונים ביהדות בנושאים שונים ומגוונים. אשמח לשמוע את דעתך בנושא אם אפשר כי אני לא כ"כ מכיר, מצד אחד ברור שהם מעלים ומעוררים יותר את ענייני הזהות היהודית ודברים בנושא (שמאוד חשובים במציאות הקיימת), פונים לקהל שפחות חשוף לבית מדרש כבית מדרש, מצד שני כוללים המון נושאים ותחומים תחת "יהדות" ולא תמיד ה"מלמדים" בעצמם הם אנשי בית מדרש. הכל בגדר ראייה מרחוק מקווה שלא הכללתי יותר מידי. (ו' ניסן תש"ף)

ערב טוב, הנקודה שהעלית בשאלתך היא נכונה מאד. עולם המדיה המופעל ע''י אנשים השומרים תורה ומצוות ופונה לציבור הכללי-החילוני מחולק היום לשניים - זה החרדי וזה הדתי-ליברלי.

שני הצלילים הללו נשמעים היטב ברחבי הרשת - באתרים, בסרטונים, וגם בפאנלים כאלה ואחרים באולפני הטלוויזיה. שני הז'אנרים הללו מאד יודעים לדברר את עצמם. האחד בשל העובדה שדעותיו הליברליות 'עוברות מסך' ומתקבלות על אלו שנמצאים מאחוריו; והשני משום שמשנתו סדורה עליו, היא לא מורכבת כ''כ, ולכן המסר הוא קליט לשומעים, מובן להם, גם אם לא מתקבל על ליבם עד הסוף.

בתווך, בין שני הזרמים שמנינו לעיל, ישנו ציבור נוסף שאין באמתחתו לא את היתרון של הז'אנר הראשון ולא את היתרון של הז'אנר השני. דעותיו לא עוברות מסך משום שהוא שמרני יותר, ובנוסף משנתו מורכבת יותר, פחות קליטה ומשכך מצריכה עמקות של בית מדרש ולא שטחיות של מסך.

זה הניתוח שלטעמי הביא למציאות המונחת לפתחנו, שישנם אתרים, ארגונים וערוצים אשר 'מרגישים בנוח' יותר במרחב של המדיה, בעוד אנחנו - הציבור הדתי-הלאומי-האמוני (יש שקוראים לו 'משיחי' לצערנו) - נרתעים ממקומנו הזניח מן הצד אחד, ומתפעלים מההישגים וההכרה הציבורית שהזרם הליברלי וזרם החרדי משיג פעם אחר פעם.

כרגע אנחנו סרח העודף, וזו עובדה. דעתי היא שזו לא גזירת גורל. העברת מסרים מורכבים בצורה קלילה מעידה חיבור והפנמה. ולהיפך, ככל שההסבר הוא ארוך ומורכב הוא מעיד לא אחת (לא תמיד) על התפתלות וחוסר הבנה עד הסוף בהקשר למה שאנו רוצים להעביר. זה שכציבור אמוני לא השכלנו להעביר את משנתנו גם לפורמטים השונים של כלי המדיה יש בה כדי להעיד על חוסר בהירות הלכה למעשה ביחס למשנה האידיאולוגית שלנו. אם אנחנו מסתבכים לבטא אותה למישהו אחר אז ככל הנראה היא לא סדורה כ''כ עבורנו.

מיותר לציין שרוב מניין ובניין של הלימוד שלנו אמור להיות מעמיק ורציני בתוך ביהמ''ד, אך באותה נשימה אסור לנו להזניח את המגרש עליו משחקים רוב מניין ובניין של עם ישראל - המדיה על שלל ענפיה.

יש ניסיונות כאלה ואחרים, מכון מאיר מנסים, אתר ישיבה מנסים, אבל זה מעט מדיי ומאוחר מדיי.

אין לנו אלא להתפלל שאותם הארגונים שציינת, או פורמטים כדוגמת הידברות שעושים עבודה נפלאה יהיו גם מנת חלקנו. יש לנו הרבה מה ללמוד ויש לנו הרבה לאיפה להתקדם בתחום. הרבה תלוי ביכולת שלנו להפנים בצורה מוחלטת את אמונתנו ותפיסת עולנו ולדעת לדברר אותה היטב. לכל אדם.

אסיים בדברי שלמה המלך בספר משלי (ז, ד): "אמור לחכמה אחותי את" - ופירשו חז''ל מהי ההגדרה לחכמה אותה צריך האדם לקנות לעצמו? התשובה היא: "שתהא בקי וברורה לך (החכמה), כמו שברור לך שאחותך אסורה לך" (מסכת קידושין דף ל ע''א).

שי.

שבוע טוב הרב מה נשמע? רציתי לשמוע את דעתך בנוגע לישיבה מעורבת בחתונה😊

שבוע טוב צדיק, אני מקווה ששלומך בטוב בעז"ה!
אני אחלק את תשובתי להלכה ומעשה.

הלכה: אתה כמארגן האירוע צריך להקפיד שלא להכשיל חלילה את המוזמנים במראות אסורים וכיוצא בזה. בעבר, הלבוש - גם הפרוץ ביותר - היה די דומה ללבוש הצנוע של ימינו, ועל כן לא הקפידו על ישיבה נפרדת. בימינו, כמו שכולנו יודעים הדברים השתנו, ובפרט בחתונה, כאשר מוציאים את הבגדים היפים ביותר שהם בדר"כ הפחות צנועים. לכן הייתי ממליץ על ישיבה נפרדת.

למעשה: בעוד שעל ריקודים נפרדים אין מקום להקל וצריך למסור את הנפש שזה לא יקרה, גם אם אחת המשפחות חפצה בכך מאד, מכל מקום לגבי הישיבה צריך לבחון את המציאות.
* אם אתה יודע שלא יהיו לכך התנגדויות מצד משפחתך או המשפחה של רעייתך לעתיד - לא הייתי מהסס לעשות ישיבה נפרדת. זוהי ברכה גדולה, סיפתח נהדר וקריאת כיוון חשובה לחיי הנישואין.
* אם אתה יודע שזה עשוי לעורר מחלוקת גדולה - תימנע מכך.
* אם כשתעלה את הנושא תהיה 'מחלוקונת', ובתוך תוכך אתה יודע שתוכל להתגבר עליה ולייצב את המצב - גם כן הייתי מציע לך ללכת על זה. זו לא חומרא סתמית.

ערב טוב הרב! אם לאחר שהתפללתי גיליתי שאריות של מי רגליים על הנעליים, האם צריך לחזור ולהתפלל שוב?(מציאות צה"לית...)

ערב טוב, אין צורך לחזור ולהתפלל. אגב, הדברים אמורים גם אם היה זה צרכים גדולים ולא שמת לב אליהם.

הרב צהריים טובים! האם מותר לעשות תרגילי נשימה המלווים במנגינה מרגיעה?

שלום צדיק, מותר ובפרט בתקופה זו.

שלום הרב! בבית שלי יש תנור אחד(בעקרון יש שניים פשוט אחד התקלקל לפני זמן מה ומאז משתמשים באחד) לבשרי וחלבי. ממה שידוע לי ישנם תנאים מחמירים לגבי שימוש בתנור מעין זה, כגון לחכות 24 שעות, נקיון יסודי בין בשר לחלב ועוד. הורי לא מקפידים על דינים אלו. השאלה היא : מה דינו של התנור? (הוא בוודאות פעל שלא על פי ההוראות אינספור פעמים (כמובן שלא עם בשר וחלב בו זמנית)) האם אסור לאכול מהאוכל שנאפה בו? האם ישנה איזו פעולת הכשרה שצריך לבצע בו או שאפשר פשוט מעכשיו להתחיל להקפיד על הדינים?

שלום צדיק, לאור התיאור שאתה מעלה בהקשר לתנור נצא מתוך הנחה שהוא נטרף בעקבות שימוש לא מבוקר בין בשר לחלב.

ההכשר שלו הוא ממש כפי שציינת: א. המתנה מעת לעת ללא שימוש.
ב. ניקיון יסודי בחומר פוגם (כל חומר ניקוי רציני כמסיר שומנים וכדומה).
ג. הדלקת התנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה.

עד אז יש להימנע מאכילת מאכלים שהוכנו בו.
אם קשה לך להימנע בגלל כבוד הבריות, כיבוד הורים וכו' - תוכל לאכול מאכלים שנאפו בתנור זה לאחר שלא השתמשו בו בעשרים וארבע השעות האחרונות. בלי פרק הזמן הזה קשה להתיר לאכול ממנו אפילו בדיעבד.

פורום


פורום
בוגרים יקרים!
ברוכים הבאים לפורום החדש שלנו.
כאן תוכלו למצוא קהילה נהדרת, לשתף רעיונות, לשאול ולהתייעץ.

מוזמנים!

פניות ובקשות


שבו"ש?


היה שותף!


"מה שקשה עושים עכשיו, מה שבלתי אפשרי יקח קצת זמן"
(אייל יפרח הי"ד)

*****

במהלך כל ימות השנה עוסקים תלמידי המכינה יום ביומו בלימוד תורה בגדלות ובעמקות בשילוב עם עשיית חסד לכל תושבי העיר רחובות בכלל ושכונת "קריית משה" בפרט מתוך אמונה ש"עולם חסד ייבנה".

אנא תרמו בעין כדי שהמפעל הזה, המשלב בתוכו את שלושת העמודים עליהם העולם עומד - תורה, עבודה וגמילות חסדים, ימשיך לצמוח ולגדול!

לתרומה מאובטחת:
https://oritlp5.wixsite.com/tromashuvo​​​
היה שותף!